התיאוריה המדויקת ביותר בהיסטוריה של המדע???

15 02 2015

קבוצת אנשים מטפסת במעלה ההר. מרחוק נראה בית בודד. הם מסתכלים במשקפת ורואים ראש אדם דרך חלון הבית. "אני רואה רק ראש", אומר האחד, "כנראה שזה חייזר". אותו אחד הוא גם מדען מבריק שבונה בזריזות תאוריה גאונית ומדהימה המתארת את תכונות החייזר. בינתיים מתקרבת הקבוצה אל הבית ואז מתגלה חלק גופו התחתון של בעל הראש. "זה אדם רגיל", אומר האחר. "לא, זה חייזר", אומר הראשון. "פשוט החלק התחתון שלו מאוד דומה לאדם רגיל". הקבוצה מתקרבת עוד ומתברר ששלל התכונות החייזריות לא מתקיימות באותו יצור, שנראה ומתנהג כאדם לכל דבר. אבל זה לא מפריע למדען ולקבוצה כולה להמשיך לתמוך בתיאוריית החייזר.

המקבילה של תאוריית החייזר הוא "המודל הסטנדרטי" אשר מקובל היום בתור המודל היחיד בתחום פיזיקת החלקיקים. בשנת 1972 הומצא חלק מרכזי במודל אשר הופרך בנסיונות עשרות פעמים. ההפרכות נותרו במאמרים מדעיים שנכתבו על ידי מאות מדענים, אך באופן מוזר אינן מופיעות בספרי הלימוד. היום הסטודנטים בפיזיקת החלקיקים לומדים את המודל הסטנדרטי כאילו היה אמת בלתי ניתנת לערעור, ומכספי הציבור ממומנים הניסויים היקרים ביותר בהיסטוריה. כעשרה מיליארד יורו הושקעו רק בניסוי האחרון בתחום. גם אותנו הישראלים זה צריך לעניין – משום שישראל לבדה הוציאה ככל הנראה מעל חצי מיליארד שקל על אותו ניסוי. ועוד היד נטויה.

חלק מרכזי במודל הסטנדרטי נקרא "כרומודינמיקה קוואנטית", או בקיצור QCD. בדומה לתיאוריית החייזר, גם QCD היא תאוריה פנטסטית ללא שום מקבילה בטבע, וגם היא התבססה על הנחות שהתבררו כשנתיים אחרי פרסומה כשגויות. וכמו בתיאוריית החייזר המשיכו המדענים לאחוז בתאוריה שלהם למרות התערערות הנחות אלה, ואי התאמתה של התאוריה לעשרות ממצאים שהתגלו במהלך השנים.

מדע, דת או מלחמה?
מאז הוצגה QCD לפני יותר מארבעים שנה התנהל קרב על הכרתה כתאוריה לגיטימית. ראיה לכך שהקרב הוכרע מספקת העובדה שבשנת 2004 קיבלו שלושה מדענים פרס נובל בזכות גילוי שפורסם בשנת 1973 הקשור אליה.

בתחילת דרכה היו ל QCD לא מעט מתנגדים שלא רצו לאמץ תאוריה מעולם אחר במקום להשתמש בפיזיקה הידועה והמקובלת אשר כמעט כל הטכנולוגיות המודרניות מבוססות עליה. ההכרה ב QCD, התבססה בעזרת כלים שנלקחו משדה הקרב שאין להם שום קשר למחקר מדעי. מאמרים מדעיים אשר מביאים ממצאים הסותרים את התאוריה אמנם התפרסמו, אך מדענים שהעזו לדרוש תיקון של התאוריה נפגעו בדרכים שונות. לחלקם נשללו תקציבים להמשך ניסויים שערכו אשר סתרו את התאוריה, לחלקם נחסמו פרסומים המציגים את הבעיות ב QCD, ויש להניח שלכולם הייתה בעיה קשה מאוד לפרסם את מאמריהם בגנות התאוריה בעיתונות מימסדית. כתוצאה מכך, המאמרים השוללים את QCD פורסמו כמעט תמיד רק בארכיון למאמרים פיזיקליים ולא בעיתונות מדעית. אמנם ניתן לקרוא את המאמרים האלה, אבל העובדה שהם אינם מפורסמים בעיתונות מבוקרת לא מאפשרת לכותביהם לקבל קרדיט ראוי וגורמת לכך שהחשיפה שלהם מועטה ביותר.

אחד המאמרים השוללים את QCD דווקא כן פורסם בעיתונות מבוקרת בשנת 2012 ובו תיאור מפורט המסביר מדוע הפיזיקה הבלתי-חייזרית היא זו הנכונה, וכיצד עשרות ממצאים שוללים את QCD. המאמר נכתב על ידי אבא שלי, הפיזיקאי ד"ר אליהו קומאי, שעשה את הדוקטורט שלו בפיזיקה בשנות השבעים באוניברסיטת תל אביב, והתנגד ל QCD כבר בתחילת דרכה. הממליץ על המאמר, פרופ' אבשלום אליצור ממכון וייצמן, טען שהגיע הזמן שיתחיל דיון אקדמי באלטרנטיבות ל QCD. המאמר נקרא על ידי יותר מחמש מאות קוראים שהורידו אותו מהבלוג שלי. מספר התגובות למאמר הוא מספר עגול: אפס. זו השיטה שאומצה על ידי המדענים והוכחה כיעילה ביותר: התעלמות ממאמר מדעי תביא לגניזתו, ואין זה משנה מה כתוב בו ומי כתב אותו. אגב, אילו ניתן היה להפריך את הטענות השוללות את QCD אז היו נמצאים בקרב חסידיה הרבים לא מעט אנשים שהיו נהנים מאד לעשות זאת.

התאוריה המדויקת ביותר בהיסטוריה של המדע, בכל תחום
בנובמבר האחרון הוצאתי את ספר המדע הפופולרי "מדהים, גאוני, מופרך" בהוצאת סטימצקי. הספר מתאר את הכשלים של המודל הסטנדרטי בשפה שקוראי מדע פופולרי מסוגלים להבין.

מכיוון שאין דיאלוג אמיתי בין מדענים השוללים את התאוריה לבין אלו התומכים בה על גבי העיתונות הפיזיקלית המקצועית, עבר הקרב בעד ונגד המודל הסטנדרטי לכלי תקשורת אחרים. מסתבר שזו מלחמה שיווקית, עם מעט מאוד קשר למדע. בשלב זה המודל הסטנדרטי נוחל הצלחה אדירה בתחום השיווקי, למרות הכשלונות האדירים בתחום המדעי.

שיטוט באינטרנט מגלה שישנם אלפי כותבים המתארים את המודל הסטנדרטי בשלל גוזמאות. המודל מתואר על ידי תומכיו בתור "התאוריה המדויקת ביותר בהיסטוריה של המדע, בכל תחום". הספר מפריך בקלות את ההצהרות הבומבסטיות האלו, ומלמד את הקורא את היסודות הנדרשים כדי להבין את שורש הבעיה, ואפילו מאפשר לו לנקוט עמדה. הספר תורגם לאנגלית ויצא בהוצאת דקל, תחת השם "Science or Fiction?"

לא ברור אם הספר יצליח לעורר את הדיון המדעי המתבקש, ולמעשה בטוח שלא, משום שאין למדענים תשובות לגופו של עניין. מה שברור הוא שהספר מאפשר לקוראי מדע פופולרי ובוודאי לכל פיזיקאי לראות האם המלך באמת עירום.
אולי אחרי שהציבור יראה מה נעשה בכספים האדירים המושקעים לכאורה במחקר מדעי, יאלצו החוקרים בתחום להשקיע את מאמציהם במציאת האמת המדעית, ולא רק במאמצי שיווק שמטרתם לממן את הניסוי הבא.

קוראים שמעוניינים לקרוא את פתיחת הספר יכולים לקרוא אותו כאן

ואלה שמעוניינים לרכוש אותו מסטימצקי יכולים להקליק כאן

אגב – אם קראתם ונהניתם – אשמח אם תפרסמו ביקורת באמזון, בגרסה האנגלית של הספר המהווה תרגום ישיר שלו. ניתן לכתוב ביקורת כאן

מודעות פרסומת

פעולות

Information

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: