מדוע אין חלקיק היגס

11 03 2010

בוזון היגס שייך למשפחה של חלקיקים אשר על פי הגדרתם הם מסיביים, אלמנטרים וללא ספין. עד היום היו השערות לגבי קיומם של חלקיקים כאלה ומדענים אפילו קיבלו פרסי נובל על כך שלכאורה נמצא חלקיק מקבוצה זו.

לפי הידע הקיים כיום, ברור כי טרם נמצא חלקיק כזה. עובדה זו הפכה לנחלת הכלל, כפי שניתן להסיק, למשל, מהערך של בוזון היגס בנוסח האנגלי של ויקיפדיה. האם בעתיד הקרוב, כפי שצופה המודל הסטנדרטי, יתגלה החלקיק הראשון השייך למשפחה זו?

האם יכולים להיות בכלל חלקיקים מסיביים אלמנטרים ללא ספין?

קצת הגדרות
ישנם חלקיקים הנעים תמיד במהירות האור, כמו הפוטון, להם אין מסה עצמית משום שהם לעולם לא נחים. סוג אחר של חלקיקים נקראים "מסיביים", הם נעים תמיד במהירות הפחותה ממהירות האור, והמסה שלהם מוגדרת כמסתם במצב מנוחה.

ישנם מספר חלקיקים בטבע שהניסיונות הראו כי נפחם קטן מכושר ההבחנה הניסיונית והם כנראה נקודתיים. חלקיקים אלו נקראים "אלמנטרים" והמפורסם שבין חלקיקים אלו הינו האלקטרון. גם הקוארק, הנמצא בתוך הפרוטון, הינו נקודתי על פי מדידות רבות. היום ידועים 24 חלקיקים נקודתיים בעלי מסה: שישה קוארקים, שלושה סוגי ניוטרינו, שלושה סוגי אלקטרונים, והאנטי-חלקיקים שלהם. כל החלקיקים האלה הם בעלי ספין-1/2.

ספין הוא מושג מתורת הקוואנטים המייצג מעין סיבוב של חלקיק סביב עצמו, כלומר תנע זוויתי. המודל הסטנדרטי משער שגם בוזוני W, Z הינם נקודתיים, אך הדבר לא הוכח בניסיון. לשני בוזונים אלו יש ספין-1.

קצת היסטוריה
באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת ניסה שרדינגר למצוא משוואה שתתאר את ההתנהגות הקוואנטית של האלקטרון. לשם כך הוא השתמש בערכים הנסיוניים הידועים של רמות האנרגיה של  אטום המימן כאבן בוחן לנכונות המשוואה. הוא ניסה בתחילה להשתמש במשוואה שכונתה לימים בשם משוואת קליין-גורדון, אך ראה שהיא איננה נותנת תוצאות רצויות. כך הגיע למשוואת שרדינגר, המתארת חלקיק אלמנטרי בעל מסה.

למשוואה זו, שפורסמה ב-1926 ואשר נחשבה לפריצת דרך, היו מספר חסרונות: היא לא לקחה בחשבון את הספין ולא התאימה לעקרונות תורת היחסות הפרטית. פאולי פירסם בשנת 1927 את מטריצות פאולי המרחיבות את משוואת שרדינגר ומציגות את האלקטרון כחלקיק בעל ספין.

שנה לאחר מכן, פירסם דיראק את משוואת דיראק, המציגה חלקיק אלמנטרי ואשר בנויה בהתאמה לתורת היחסות הפרטית. משוואת דיראק תיארה באופן מצוין את האלקטרון שהיה החלקיק האלמנטרי בעל המסה היחיד שהיה ידוע באותו זמן. בין היתר, ספין האלקטרון הוא תוצאה של משוואה זו, וכן גם המומנט המגנטי הקשור לספין זה. תוצאה אחרת של משוואה זו היא קיומו של אנטי-חלקיק עבור כל אחד מסוגי החלקיקים המתאימים למשוואה. תוצאה זאת נחשבת כיום לנכס צאן ברזל של פיזיקת החלקיקים.

גילוי משוואת דיראק מיזער את הישגו של פאולי. ניתן לשער מדוע נהג פאולי לקנטר את דיראק בהזדמנויות שונות. הוא המציא עבור דיראק, שהיה אתיאיסט, את האמירה: "אין אלוהים ודיראק נביאו" )[1], עמ' 138), ולאחר שדיראק פירסם מאמר העוסק במונופולים מגנטים, כינה אותו פאולי "מונפוליאון" ([1], עמ' 343).

בשנת 1934, החזירו פאולי ווייסקופף את משוואת קליין-גורדון לחיים. זוהי משוואה המייצגת חלקיקים ללא ספין. באותה עת לא היו ידועים חלקיקים בעלי תכונה זאת. בעת פירסום המאמר, פאולי עצמו הודה כי אין הוא רואה שימוש למשוואה זו, אולם הוא שמח על ההזדמנות שניתנה לו להטיל דופי "באויב" הישן שלו – תורת דיראק על האלקטרון בעל הספין ([2], עמ' 70).

דיראק התנגד למשוואה זו, ובמהלך חייו פירסם מספר נימוקים מדוע אין היא תקפה. אין לדעת אם התעלמו המדענים מדיראק בשל ייחוס ההתנגדות שלו ליריבות שרחשה בינו לבין פאולי, או שהתייחסו לטיעוניו באופן עינייני. מאז חידושה של משוואת קליין-גורדון על ידי פאולי ווייסקופף ניסו מספר פעמים להשתמש בה כדי לחזות חלקיקים אלמנטריים חדשים.

חלקיק יוקאווה
הפיזיקאי היפני יוקאווה ניסה להסביר את הכוח המחזיק את הפרוטונים בגרעין, הנקרא ה"כוח הגרעיני החזק", על ידי חלקיק הנושא כוח זה. על פי תורתו של יוקאווה, שפורסמה ב-1935, היה חלקיק זה אלמנטרי, בעל מסה, וללא ספין, כלומר ניתן לתיאור על ידי משוואת קליין-גורדון. הוא גם העריך את מסתו של החלקיק.

בשנת 1947 התגלה חלקיק ללא ספין המתאים למסה ששיער יוקאווה, הוא קיבל פרס נובל בשנת 1949, אך לאחר גילוי הקוארקים התברר שחלקיק זה, הפי-מזון, מורכב מקוארק ואנטי-קוארק, כלומר איננו אלמנטרי ואיננו אחראי להובלת הכוח החזק.

מדוע אין חלקיק יוקאווה
כאשר בנה יוקאווה את הפונקציה הקוואנטית עבור החלקיק שלו, הוא השתמש בפונקציה "ממשית" הפותרת את משוואת קליין-גורדון. חשוב לציין שהמושג "ממשי" היווה שינוי מהמבנה המקובל של תורת הקוואנטים. ואכן, תורת הקוואנטים משתמשת במה שמכנים המתימטיקאים פונקציות "מרוכבות". פונקציות אלו משמשות כפתרונות של המשוואות הקוואנטיות. פתרונות אלה מתארים את תכונותיהם הפיזיקליות של חלקיקים מסיביים.

לשימוש בפונקציות המרוכבות ישנה סיבה עמוקה, כאשר עוסקים בחלקיק מסיבי. ואכן, חלקיק מסיבי יכול להימצא במצב מנוחה, ופונקציה ממשית אשר אמורה לתאר את מצבו חייבת להיות בלתי תלויה בזמן. מאידך, במכניקת הקוואנטים ההשתנות של החלקיק לפי הזמן קשורה לאנרגיה שלו. אולם, עבור חלקיק שאיננו משתנה בזמן, פונקציה קוואנטית של מספרים ממשיים גוררת שהאנרגיה (והמסה) של החלקיק היא אפס. לכן לא ניתן לתאר חלקיק מסיבי באמצעות פונקציה ממשית, והמבנה המתימטי של חלקיק יוקאווה היה מלכתחילה שגוי.

טעות זו, עשוייה להראות למתבונן מהצד כטעות אלמנטרית, אשר לא יתכן שפיזיקאי גדול כיוקאווה יבצע. מסתבר, שלא רק שפיזיקאים גדולים עלולים לשגות, אלא שעד היום נלמדת שגיאה זו כתיאוריה תקינה לכל דבר והיא קיימת אפילו בספרי הלימוד. הוכחה מדוייקת יותר המראה באופן פורמלי סתירה זו נמצאת בקישור הראשון שבדף "אתגר לפיזיקאים" באתר זה.

ניתן לשער שמקור הטעות נבע מהפעלה אוטומטית של שיטות חישוב שהיו נכונות עבור הפוטון שאין לו מסה, ואשר הוסבו לחישובים עבור חלקיק מסיבי. אבל עיוורון זה, אשר התגלה על ידי אליהו קומאי יותר משישים שנה לאחר מכן, מוכיח שטעויות קולוסאליות עלולות למצוא את דרכן לספרי לימוד בסיסיים ותורות שלמות עלולות להיבנות מהן. גם קומאי מודה שהיה שותף לעיוורון זה במשך עשרות שנים, ורק לאחר שגילה סתירות אחרות בתורת יוקאווה החליט לבדוק את הבסיס התיאורטי של החלקיק באופן יסודי.

משוואת קליין-גורדון מול הניסיון
בשנת 1934, כאשר מיחזרו פאולי וויסקופף את משוואת קליין-גורדון, היה ידוע מעט מאד על החלקיקים האלמנטריים, ומבחינה זאת גיששו הפיזיקאים התיאורטיים באפלה. אפילו פאולי הודה שאין בנמצא חלקיק ללא ספין אשר יהווה אישור ניסיוני לטיעוניו.

בשנות הארבעים נמצאו מספר חלקיקים כאלה, והידועים שבהם הם קבוצה של שלושה חלקיקים המכונים פי-מזונים, או בקיצור פיונים. מציאתם של חלקיקים אלה גרמה לנהירה של הפיזיקאים לכיוון עבודתם של פאולי וויסקופף.

בשנות השישים של המאה הקודמת התבססה ההכרה בקיומם של הקווארקים. מסתבר כי קווארקים אלה מרכיבים, בין היתר, גם את הפיונים, ולמעשה את כל החלקיקים ללא ספין שקיומם אושר בנסיון. מכאן נובע, שכיום לא ידוע על קיומו של אף חלקיק אלמנטרי ללא ספין. כך חזרנו לנקודת ההתחלה, כאשר התלונן פאולי בשנת 1934, שאין חלקיקים ידועים אשר משוואת קליין-גורדון יכולה להיות תקפה עבורם. מאידך – משפחת החלקיקים האלמנטריים המסיביים הנקודתיים התרחבה מאד, ומסתבר שכולם בעלי ספין-1/2, כפי שמשתמע מה"אויב" של פאולי, הלא היא משוואת דיראק.

השגיאות במשוואת קליין גורדון
הבעייתיות של משוואת קליין-גורדון איננה מוגבלת לפונקציות הממשיות שבהן השתמש יוקאווה. פגמים בסיסיים קיימים גם בפתרונות של המשוואה באמצעות פונקציות מרוכבות. חלק מפגמים אלה הוזכרו על ידי דיראק.

במאמר של קומאי ([3] פרק 4) מובאות לפחות שלוש סתירות נוספות. המעניינת מכולן מדגימה כיצד פיזיקאים אשר מכלול חוקי הפיזיקה מונח לפניהם לא מבינים את הקשרים העמוקים בין חוקים אלו. העניין הוא זה: בעזרת "צפיפות הלנגרג'יאן" ועיקרון הואריאציה מתקבלת משוואה דיפרנציאלית המהווה משוואת התנועה של החלקיק. משוואה דיפרנצאלית אחרת ניתן לקבל מגודל הנקרא "המילטוניאן", והיא משוואה דיפרנציאלית מסדר ראשון בזמן.

לקורא שאיננו פיזיקאי, אציין כי לגראנג'יאן והמילטוניאן אינם שמות של פיזיקאים ארמנים מפורסמים. אלה מונחים פיזיקאלים מתמטים, ומהם נובעות שתי משוואות דיפרנציאליות אשר מתארות את אותו חלקיק. שתיהן נגזרות מאותה משוואה מקורית – אך כל אחת מתקבלת מפיתוח מתמטי שונה. עבור משוואת דיראק – מסתבר, למרבה המזל, שתי משוואות אלו מתלכדות באורח פלא!!

למשוואת קליין גורדון לא שיחק המזל. שתי המשוואות הנובעות ממנה אינן מתלכדות, ולכן סותרות זו את זו. ומכאן שמשוואת קליין-גורדון איננה נכונה…

פגם נוסף המפורט במאמר זה, (הנהיר לפיזיקאים בלבד), הוא שאי אפשר לבנות מכפלה פנימית קונסיסטנטית עבור מרחב הילברט, כי פונקצית הצפיפות של חלקיק קליין-גורדון מרוכב תלויה לא רק בפונקצית הגל שלו אלא גם בפוטנציאל המוגדר על ידי מקור חיצוני. פוטנציאל זה יכול להשתנות בזמן ולקלקל את הגדרת המכפלה הפנימית של מרחב הילברט.

אחת התכונות השכיחות בחוקי הטבע, היא שאם משוואה איננה נכונה – יש דרכים רבות להיווכח בכך.

מדוע אין היגס
גם בוזון היגס הינו חלקיק מסיבי, אלמנטרי, ללא ספין, שנחזה לפני כחמישים שנה וטרם התגלה. קיומו של הבוזון קריטי עבור תיאוריית המודל הסטנדרטי. לצורך מציאתו השקיעו עד היום הרבה מאוד מיליארדי דולרים, ומיליארדים נוספים יושקעו בשנים הקרובות.

משוואתו של בוזון היגס הינה מעין הרחבה של משוואת קליין-גורדון. שתי המשוואות מייצגות חלקיק ללא ספין. אבל בדיוק אותם פגמים בסיסיים הקיימים במשוואת קליין-גורדון קיימים גם במשוואתו של הבוזון.

הסתמכותה של הפיזיקה על מדע המתמטיקה היא עמוקה ובסיסית (ראו דיון בנושא בסיפרו של מריו ליביו "האם אלוהים הוא מתמטיקאי?"). מכאן שבוזון היגס, כפי שנחזה על ידי כלי מתמטי פגום, אינו קיים.

מה לגבי הבוזונים W ו Z
שני בוזונים אלה הינם חלקיקים מסיביים, אשר הספין שלהם הוא 1, ולגביהם מניח המודל הסטנדרטי שהם אלמנטריים ואחראים לנשיאת הכוח החלש. משוואות המודל הסטנדרטי עבור בוזונים אלו "סובלות" מבעיה דומה לזו של חלקיק היגס. רמז לכך ניתן לקבל מניתוח המבנה המתימטי של "קרוב המשפחה הקלאסי" שלהם, המכונה הלגראנז'יאן של פרוקה. התיאוריה הקשורה ללגראנז'יאן זה מתאימה לפוטון בעל מסה. ניתן להוכיח כי הלגראנז'יאן של פרוקה מגדיר למעשה חומר השונה מהותית מהחומר הרגיל המוכר למדע [4], דבר הנראה בלתי סביר בעליל. זוהי כנראה אחת הסיבות התיאורטיות שהביאו לכך שהמאמצים לגלותו נחלו כישלון. ואכן, הגבול הנסיוני העליון למסת הפוטון קטן ב-23 סדרי גודל ממסת האלקטרון, או אפילו פחות מכך.

עבודתו המדעית של קומאי מתיחסת לכוחות החזקים והכוחות האלקטרומגנטיים, ופחות לכוח החלש. אבל הוא מציע לא לקבל דברים כפשוטם, ומבחינתו, ראוי היה שהקהילה המדעית תשאיר לעצמה אופציות פתוחות. אילו לא היו W ו Z חלקיקים אלמנטריים, לא היו קיימות עבורן הבעיות הנובעות מהמשוואות. ולכן, אין לשלול את האפשרות שהם למעשה מזונים של הקווארק טופ. ואכן, מסתו של הקווארק טופ שהתגלתה כגבוהה מזו של בוזונים אלו מחד והעדרם של המזונים של הקווארק טופ מטבלת המזונים של PDG מאידך, רומזים לאפשרות זו. אלו הן שאלות, אשר לדעתו של קומאי, כדאי להשאירן פתוחות, על מנת שאפשר יהיה לבחון בעתיד הסברים נוספים לתופעות אלו.

הערת שוליים
כיצד יתכן שסתירות בוטות כל כך לא מובאות לדיון ציבורי נוקב? אספר כאן שתי אנקדוטות, והקורא מוזמן להסיק את מסקנותיו.

לפני מספר שנים, כאשר הציג קומאי חלק מסתירות אלו, באופן פשוט להפליא, בטיעון המשתרע על פני 10 שורות, הביט בהם מדען בכיר בתחום, ולאחר מספר ימים חזר עם התשובה המוחצת: "אינני יודע מה הטעות אצלך, אבל הסיכוי שאתה צודק וכולם טועים הוא אחד למיליון".

הסיפור השני סופר על ידי בנו של נילס בוהר, מגדולי הפיזיקאים במאה העשרים, שמספר שאביו התלבט האם טיעוניו בעניין מסויים נכונים או לא. "נשאל את הבחור ה'הוא', פיינמן", אמר בוהר, "כל האחרים יגידו לי שאני צודק, בלי קשר לעניין, ל'הוא' אין אלוהים".

G. Farmelo, "The Strangest Man" (Basic Books, New York, 2009) .1
A. I. Miller "Early Quantum Electrodynamics" .2
(University Press, Cambridge, 1994)
http://www.tau.ac.il/~elicomay/MathPhys.pdf .3
E. Comay, Nuovo Cimento, B113, 733 (1998) .4

מודעות פרסומת

פעולות

Information

15 responses

1 04 2010
יואב

אם חלקיק אלמנטרי מורכב רק בעצמו (וזה מה שהופך אותו לאלמנטרי), איך יכולות תכונות שונות לחלקיקים שונים שהם למעשה זהים (מורכבים רק מעצמם).
כמובן שתנועתן יכולה להיות שונה, אבל אז מדובר בתכונות של התנועה, ז"א חלקיקים זהים הנעים בצורה שונה. אז, איך הבוזון יכול להיות בוזון?

3 04 2010
אליהו קומאי

מבחינה תיאורטית, חלקיק אלמנטרי חייב להיות נקודתי. הנסיון יכול לשלול תכונה זו אבל לא ניתן לספק אישור נסיוני מוחלט לכך. כיום ידוע גבול נסיוני עליון לחלקיקים הנחשבים לנקודתיים שהוא בסביבות 10 בחזקת 17- סנטימטרים. הפיזיקאים רואים בכך תמיכה בהשערת הנקודתיות.

בפיזיקה כל החלקיקים מאותו סוג נחשבים לזהים. כך למשל, כל האלקטרונים נחשבים לזהים, וכו'. תכונה זו משפיעה על הסימטריה של משוואות המטפלות בכמה חלקיקים מאותו סוג..

מאידך, יכולים להיות חלקיקים נקודתיים ממינים שונים. למשל, האלקטרון והמיואון הם שני חלקיקים שונים (השייכים לאותה משפחה).

בפיזיקה חלקיקים (אלמנטרים או מורכבים) מאופיינים באמצעות כמה תכונות, כגון מסה, מטען חשמלי, ספין, זוגיות, מספר בריוני, "טעם" וכו'. תכונות אלו מתקבלות מאנליזה של תוצאות נסיונית.

הפיזיקה איננה מייחסת מהות שונה לשני חלקיקים זהים הנעים במהירויות שונות. יש לכך לפחות שתי סיבות טובות:
א. מדידת מהירותו של חלקיק נותנת ערכים שונים כאשר היא נערכת בשתי מעבדות שונות, הנעות האחת ביחס לשניה. לפי עקרון היחסות, שתי המדידות תקפות. לכן אין המהירות משקפת תכונה מהותית של החלקיק.
ב. אם מהותו של חלקיק תשתנה לפי מהירותו אז הפיזיקה תצטרך לטפל למעשה במספר אין-סופי של חלקיקים. ברור כי גישה זו תטיל את הפיזיקה למצב של תוהו ובוהו.

3 04 2010
יואב

אני מודה לך מאוד על תגובתך המהירה ומנומקת, אך התהיות שלי רק גברו. אני מניח שאנחנו צריכים להסכים שאם קיים חלקיק אלמנטרי אז הוא מורכב רק מעצמו (נקודתי כפי שבחרת להגדיר). זאת אומרת שהדבר היחידי שיכול ליצור הבדלה בין שני חלקיקים אלמנטריים הוא תנועתם ( תנועתם ולא מהירותם!!).
אם מישהו מוצא ששני חלקיקים אינם זהים אז המסקנה המתבקשת היא שלפחות אחד מהם איננו אלמנטרי. אחרת באמת יהיה לנו תוהו בבוהו.
השאלה שעומדת על הפרק, כפי שציינת בבלוג איננה אם בוזון היגס קיים, אלא אם המחקר התאורטי כפי שמתקיים עכשיו, על כל מסקנותיו, באמת נמצא על דרך המלך, או שהתפיסה של הקוונטים היא טעות מצערת ומביכה.
אני בהחלט מוכן להמר נגד ההיגס, אני מניח שאם אמצא משירים את הכפפה תשמח להצטרף אלי, אף שנראה לי שהטעמים שלנו שונים בתכלית.

4 04 2010
אליהו קומאי

בניגוד להנחתך, מאפשרת הפיזיקה את קיומם של חלקיקים אלמנטריים ממינים שונים.

היקום מכיל המון חלקיקים. כפי שכתבתי לך בתשובתי הקודמת, אין הפיזיקה מבחינה בין חלקיקים זהים. (למשל כל האלקטרונים נחשבים לזהים.) הפיזיקה מסתפקת בכך שהם מקיימים את המשוואות המתאימות.

נראה שאתה חותר לשלילה מוחלטת של הפיזיקה של ימינו. עליך לשים לב שקימים סביבך הרבה מכשירים מסוגים שונים הפועלים היטב. כידוע מהווה הפיזיקה (ובעיקר תורת החשמל ותורת הקוואנטים) את התשתית שלפיה הם תוכננו ונבנו. לכן ברור כי לא הכל פסול בפיזיקה.

אני מציע לך לא להפעיל "הגיון מנותק". אם אתה מעונין להפעיל מחשבה יצירתית בתחום, יהיה עליך ללמוד אותו באופן מסודר לפני שתתחיל בפעילות.

5 04 2010
יואב

אליהו,בדיוק כפי שלך מותר לכפור במודלים סטנדרטים, מותר לי לפקפק בתפיסה החלקיקאית הכוללת, גם אם כפירה זאת היא איומה בעיניך.
מה שהיה ריב מדענים ידידותי למדי בין איינשטיין לבוהר , (ריב הקוביות של אלוהים הידוע), הפך בעיקר בגלל החלקיקאים לשסע עמוק ומטריד.
לעניות דעתי לא היה בין אינשטיין לבוהר וויכוח ממשי, וכל אחד הציג פן אחר של אותו המטבע: איינשטיין טען שאלוהים (ההיגיון שבטבע) חייב להיות נוכח בכל תופעה פיזיקלית, בוהר איש מעבדה מבריק הגן על עבודת החוקרים גם אם בתנאים הטכנולוגיים ועיוניים הקיימים ההיקש הלוגי המחבר בין תוצאות מחקרם לחוקי הפיזיקה לא מתממש. אינשטיין לא התנגד לעבודה מחקרית בתנאים אלה, אלא לקביעה הגורפת שהתנהגות הקוואנטים היא הסתברותית.
אני מניח שבוהר וגם פרמי המופלא התהפכו בקברם כאשר מישהו בג'נבה טען שהעתיד מחבל במאיץ שלהם.
פיזיקת החלקיקים, במקום שהיא נמצאת עכשיו, לא יכולה לוותר על בוזון היגס, מהרגע שכפרת בתפיסת ניוטון הקושרת את המסה לתנועה, ואחזת בחשיבה שהכל חלקיקים, אז על החלקיקאים להוכיח את קיום החלקיק הקסום שלהם, או להודות שכנראה בכל זאת ניוטון ואיינשטיין הבינו כמה דברים בסודות היקום שלנו.
נ.ב. אני הבנתי שטרקת את הדלת בפניי, אבל מה לעשות, ברשת הדלתות לא תמיד נטרקות.

10 05 2010
חיים טמס

אינני פיסיקאי, אך השימוש במונח חלקיק נקודתי מתאים יותר למתמטיקאי ואני מעדיף להשתמש במונח חלקיק דמוי נקודה. בדימיוני חלקיק כזה הוא חלקיק בעל סימטריה כדורית ורדיוס קטן מהיכולת הטכנולוגית העכשווית כדי לחקור תכונות פנימיות שאין להן ביטוי במרחקים גדולים יותר.
וליואב חובב תורת הפיסיקה הניוטונית ושלילת תורת הקוואנטים, כדאי לדעת שכדור הארץ כולו הוא בקירוב מצוין מסה נקודתית בחישוב מסלולו סביב השמש על פי משוואות התנועה של ניוטון.

10 05 2010
יואב

מוזר שחיים טמס הבין שאני שולל את קיום הקוואנטים. אני מתקומם נגד הקלות דעת של אנשים שהפכו את דיון על האנרגיה למין וודו. ואת השימוש של כלים מתמטיים ללחשים מגיים.
בדיון על חלקיק, גם מילה שהפכה לאמורפית, היסודי, הבלתי מורכב, החלקיקאים נפלו לפח שטמנו לעצמם. ויצרו סוגים שונים של ח. אלמנטריים, לכן זוחלים אט אט לביטוים כמו ח. מקודתי בתקווה שלא משים לב.
אם אחד מעז להצביע על בגדי המלך הערום, אזי שולחים אותו לחינוך מחדש אצל שרדינגר הכל יכול.
זה היה מצחיק לולאי היה כל כך מגוחך.

10 05 2010
עפר קומאי

יוצרי תורת הקוואנטים יצרו את המושג חלקיק נקודתי ואכן התברר במדידות שבוצעו לגבי מספר חלקיקים הנחשבים לנקודתיים התברר שהרדיוס שלהם קטן בהרבה סדרי גודל מחלקיקים שאנו יודעים שאינם אלמנטרים. אנו מתייחסים לחלקיקים אלו כאל נקודתיים, ומשוואות כמו משוואת דיראק מניחות שהם נקודתיים.

בכל אופן, העובדה שמשוואת דיראק תואמת כל כך הרבה חלקיקים אלמנטריים שלא היו ידועים בתקופתו, והעובדה שמכניקת הקוואנטים איפשרה את פיתוח הטכנולוגיות המתקדמות של ימינו נותנת לה הרבה נקודות זכות וההנחה שלי ככותב האתר היא שההנחות היסודיות של תורת הקוואנטים הן נכונות, אם כי כמובן אפשר לדבר עליהן.

20 05 2010
יואב

עופר אני מצטער, אבל על אף הזנותיות הרבה שיש מסביב לתורת הקוונטים, לתורה הזאת יש רק יוצר אחד שהוא פלאנק ושושבין אחד, איינשטיין. איש מהם לא דבר על ריבוי של חלקיקים נקודתיים.
לגבי דיראק: הוא לא העלה את הרעיון של מונופול מגנטי בגלל שעמום, אלא בגלל שבלעדיו משוואתו נכה. המונופול הוא רעיון כושל, שהוכח שכזה עד אין סוף, אבל זה לא מפריע להרבה אנשים לדבר על משוואת דיראק כאמת מהשמים.
ההנחה שלך שהתקדמות הטכנולוגית בחקר האנרגיה מהווה אישור של כל תאוריות, גם אלה שסותרות זו את זו, לא ממש לעניין. ההתקדמות כשלעצמה לא מוכיחה דבר על מה שאתה או אני נגיד,והצעתי היא שתחדל מלהיתלות באילנות כלשהם.
כל ניסיון לתאר חלקיק יסודי כדבר אחר חוץ מגוף לא מורכב בעל שדה ערכים אחד, גם אם הוא ווקטורי, לא צלח, כפי שלא יכול להצליח ניסיון לתאר שני גופים כאלה כלא זהים.
בסופו של דבר השאלה היא לא ההשתייכות למחנה זה או אחר של פיזיקאים, אלא התובנות לגבי מבנה החומר, וזה נראה ה לי מעניין יותר מאשר לעסוק בקאולי, דיראק, וכו'.

27 08 2010
asi

חלקיק ההיגס(חלקיק האלוהים)חייב להיות קיים,מפני שאם אין את חלקיק ההיגס אז היקום היה עשוי רק מקרינה,כי מסה לא היתה יכולה להתקים.
ההיגס הוא החלקיק שנותן את המסה לכל שאר החקיקים המרכיבים את היקום,ואחרי להיווצרות חומר בשניה הראשונה של היקום..

27 08 2010
יואב

הנה אליהו ועופר, דוגמא למחוזות שאליהם מגיעים כאשר הופכים את העיסוק במדע לסידרה של מעשי קסמים, כאשר חלקיקים אלוהים יותר ואלוהים פחות, שבוזקים בתוך סיר הלחץ הקמאי ותוך שלוש שניות שניות התבשיל מוכן.

4 07 2012
sd

יצאת טונה

4 07 2012
Yoav

קצת סבלנות, ונראה מיוצא טונה מכל הסיפור. ההצהרות של החבר'ה האלה כבר הפכו לפולקלור.

25 08 2014
רועי.ס

אני לא מבין איך בוזוני W ו-Z יכולים להיות מזונים של הקווארק t, הרי מסתם קטנה ממסתו בכמה וכמה סדרי-גודל.
אני חושב כל אחד מהם הוא זוג של חלקיק ואנטי-חלקיק מסוג חדש שעוד-לא התגלה עם מטען חשמלי או מגנטי מנוגד וחזק מאד.

13 09 2014
רועי.ס

סליחה, התבלבלתי במסות של בוזוני W ו-Z, הן אכן קטנות רק במעט ממסתו של הקווארק טופ, אבל עדיין, איך יכול להיות שמזון יהיה יותר קל מאחד הקווארקים שיוצרים אותו? אני לא מכיר שום דוגמא לכך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: